הנסיבות מחולקות לאלו הנובעות מבעיה בשתל, בעיות בכיס בו שוכן השתל ולנסיבות התלויות במטופלת.
רצון המטופלת בשתלים בעלי נפח גדול יותר
הגוף מייצר מסביב לשתל רקמה עדינה, הקרויה קופסית. במיעוט המקרים תתכן התעבות של רקמה זאת, היכולה לשנות את מראה השד, ולהעניק לו תחושה נוקשה, המלווה לעיתים בכאבים.
הטיפול המקובל הינו ניתוחי, וכולל שחרור הרקמה הצלקתית (קפסולוטומיה) או הסרה שלה (קפסולקטומיה)
מצב בו הכיס מאפשר נדידה של השתלים אחד כלפי השני או כלפי מרכז הגוף
קיימות מספר אפשרויות כגון: החלפת שתלים, החלפת מיקום השתלים ביחס לשריר, וצמצום גודל הכיס.
מדובר בצניחה של רקמת השד מתחת לאזור הבלט המקסימלי של השתל. התוצאה המתקבלת במבט מהצד הינה של 2 בליטות אחת מתחת לשניה ("בועיות"), כשהעליונה נובעת מהשתל, והשניה מרקמת השד הצנוחה. הבעיה מופיעה, בעיקר, בשתלים הממוקמים מתחת לרקמת השריר
שיטות אפשריות כוללות החלפה של השתלים, החלפת מישור השתלים ביחס לשריר והרמה של רקמת השד- כל מקרה לגופו.
הבדלים בנפח, הבדלים בצורה, הבדלים במיקום רקמת השד על-פני בית החזה ואסימטריה של בית החזה וקשת הצלעות.
אסימטריה הנובעת מהבדלים קלים בנפח השד הינה קלה יותר לתיקון, בעוד שאסימטריה הנובעת מעיוות במבנה בית החזה, הצלעות או עקמת הינה קשה עד בלתי אפשרית לתיקון.
עם זאת יש לזכור, כי נדיר המצב בו השדיים סימטרים לחלוטין, ולרב, עין בלתי מקצועית אינה מסוגלת להבחין באסימטריה טרם הניתוח הראשון.