מומלץ לעבור את הניתוח בגילאים 5-8, טרם הכניסה לבית הספר, בשלב בו האוזן כמעט והגיעה לגודלה הסופי, והסיכון לצלקות קלואידיות הינו נמוך.
ניתן לעבור את הניתוח גם בגילאים מאוחרים יותר.
ברב המקרים לא.
בלט מחודש של האזניים יותר שכיח במבוגרים.
אם בכל זאת מופיע בלט, ניתן לבצע ניתוח נוסף שהינו פשוט וקצר יותר.
לרוב ניתן להרכיב משקפיים כשבוע לאחר הניתוח, וזאת בתנאי שהמסגרת אינה מתעקלת מאחורי האזניים ו/או נשענת על הצלקת הניתוחית.
לאחר הניתוח יש לצפות לתחושת אי נוחות.
לרוב מדובר בכאבים ברמה נמוכה, וניתן להקל עליהם בעזרת משככי כאבים.
רבים מתארים העדר תחושה באזניים בתקופה המיידית שלאחר הניתוח.
המראה הסופי יתקבל בחלוף כחודשיים ממועד הניתוח, לאחר ספיגת הבצקת
ניתן לחזור לפעילות אירובית כחודש לאחר הניתוח. חזרה לספורט מגע, אומנויות לחימה, התעמלות מכשירים וכד' מומלצת לאחר כשלושה חודשים.
סרט הראש מיועד לעזור בעיצוב הסחוס והאוזניים בתקופת ההחלמה עד לירידת הבצקת.
בתחילה יש לחבוש אותו למשך 24 שעות ולאחר כחודש ניתן לחבוש אותו בשעות הלילה בלבד.
מדובר בצלקת בולטת, רחבה, אדומה ומגרדת, הנובעת מתהליך ריפוי פצע לא תקין, שנובע בדרך כלל מסיבות גנטיות.
צלקות אלו מופיעות בכ-3% מכלל האוכלוסיה, ונפוצות בעיקר באוכלוסיה בעלת גוון עור כהה, בעיקר בגיל העשרה.
האוזן הינה אחד האתרים הנפוצים להופעת צלקת מסוג זה.
קיימים מגוון טיפולים הכוללים הזרקת סטרואידים, ניתוח חוזר, הקפאה עם חנקן נוזלי, לייזר ועוד.
יעילות טיפולים אלו מגיעה עד 80%.
ד"ר שטהל חקר את הנושא ואף פרסם מאמרים מקיפים בספרות המקצועית: (Treatment of earlobe keloids by extralesional excision combined with preoperative and postoperative "sandwich" radiotherapy.)
כמו כן, הינו בעל נסיון רב בטיפול בצלקות קלואידיות.